כמה תמונות צריך לסרטון של דקה, שלוש דקות או שש דקות

לסרטון גדילה של דקה צריך 13 תמונות. הסיבה פשוטה: כל מעבר בסרטון מחבר שתי תמונות עוקבות, והופך את הראשונה לשנייה בקליפ של חמש שניות. 13 תמונות יוצרות 12 מעברים, ו-12 כפול חמש שניות הן 60 שניות.

הכלל הכללי: N תמונות נותנות N פחות 1 קליפים. התמונה הראשונה היא נקודת ההתחלה, וכל תמונה נוספת מוסיפה עוד חמש שניות. לכן כל דקה נוספת צריכה בדיוק עוד 12 תמונות.

החישוב הזה מתאים לסרטון גדילה, שבו התמונות עוברות זו לזו בלי חיתוכים. איך זה עובד מוסבר במדריך מה זה סרטון גדילה ב-AI. בנוסף, הפתיח האישי מוסיף כחמש שניות בתחילת הסרטון, וכרטיס הסיום, אם הוספתם אחד, עוד חמש שניות בסוף.

כדי לחשב אורך מתוך מספר תמונות, מורידים אחת וכופלים בחמש שניות. 30 תמונות, למשל, הן 29 קליפים, כלומר שתי דקות ו-25 שניות.

שימו לב שהחישוב הפוך מהאינטואיציה של מצגת רגילה. במצגת כל תמונה עומדת על המסך כמה שניות, ואפשר לקצר או להאריך את הזמן הזה כדי להתאים לשיר. בסרטון גדילה כל מעבר נמשך חמש שניות קבועות, ולכן הדרך לשנות את אורך הסרטון היא להוסיף או להוריד תמונות. ההבדלים בין שתי הגישות מוסברים במדריך מצגת או סרטון גדילה.

ב-Memvivo אפשר להעלות עד 80 תמונות בפרויקט, והחבילות נמכרות לפי אורך הסרטון, מדקה ועד שש דקות. את המחירים המעודכנים לכל אורך תמצאו בעמוד המחירים.

• דקה (13 תמונות): לסטורי, לרילס או להודעה בקבוצת המשפחה.
• שתיים עד ארבע דקות (25 עד 49 תמונות): להקרנה באירוע, כמו בר מצווה או יום הולדת עגול. זה האורך שאנשים יושבים ומסתכלים בו עד הסוף.
• חמש עד שש דקות (61 עד 73 תמונות): לסיפור חיים ארוך, כמו יום הולדת 70 או 80, יום נישואין של עשרות שנים או מחווה משפחתית.

המספר חשוב פחות מהאיכות של כל תמונה. כמה כללים שעושים את ההבדל:

• אותו אדם בכל התמונות. בסרטון גדילה כל תמונה הופכת לבאה אחריה, ולכן צריך את אותו אדם לאורך כל הדרך. עובד גם עם זוג, כששני אנשים מופיעים יחד בכל תמונה.
• פנים ברורות. פנים שפונות למצלמה, באור טוב, וגדולות יחסית בפריים. תמונה קבוצתית מרחוק פחות עובדת.
• פיזור לאורך השנים. עדיף מרווח קבוע בין הגילאים מאשר עשר תמונות מקיץ אחד ושום דבר מהשנים שאחריו.
• סדר כרונולוגי. מהמוקדם למאוחר. קפיצות אחורה בזמן שוברות את תחושת הגדילה.
• תמונות ישנות מותר. מצלמים אותן מהאלבום בטלפון, לפי ההסבר במדריך הסריקה.

אם בסט שלכם בכל תמונה מופיעים אנשים אחרים, למשל תמונות של כל הנכדים, הסגנון הקלאסי ב-Memvivo מחיה כל תמונה בנפרד ומתאים לזה יותר.

עוד דבר ששווה לבדוק: תמונות שבהן הפנים מוסתרות בחלקן, במשקפי שמש, בכובע גדול או ביד, עובדות פחות טוב. אם יש לכם שתי תמונות מאותה תקופה, בחרו את זו שבה רואים את העיניים. וגם תמונה אחת חדה עדיפה על שלוש תמונות מטושטשות.

נניח שאתם מכינים סרטון של שלוש דקות ליום ההולדת ה-70 של אמא. לפי הטבלה צריך 37 תמונות. כך מחלקים אותן:

1. ילדות ונעורים, גיל 0 עד 18: 9 תמונות, בערך אחת לשנתיים. כאן לרוב יש הכי מעט תמונות, ורובן מאלבומים.
2. צבא, לימודים וחתונה, גיל 18 עד 30: 7 תמונות.
3. הילדים קטנים, גיל 30 עד 45: 8 תמונות. כאן כבר יש יותר מדי, וצריך לבחור.
4. גיל 45 עד 60: 6 תמונות.
5. גיל 60 עד היום: 7 תמונות, כולל אחת מהחודשים האחרונים לסיום.

החלוקה לא חייבת להיות שווה בדיוק. אם יש תקופה עם הרבה תמונות טובות ותקופה עם מעט, מותר לתת לראשונה עוד כמה. מה שחשוב הוא שאף תקופה לא תיעלם לגמרי, ושהסרטון יסתיים קרוב להווה.

זו הבעיה הנפוצה יותר. בטלפון של הורים יש אלפי תמונות, והקושי הוא לוותר, כי כל תמונה מזכירה משהו. שיטה שעובדת:

1. קבעו אורך ומכאן את מספר התמונות לפי הטבלה.
2. חלקו את השנים לתקופות שוות ותנו לכל תקופה מכסה. לשלוש דקות של 40 שנה, למשל, יוצא בערך תמונה לשנה.
3. בחרו בכל תקופה את התמונה עם הפנים הכי ברורות, לא את הרגע הכי חשוב. הרגע החשוב יכול להיכנס לכיתוב.
4. ותרו על כפילויות. שלוש תמונות מאותו יום הולדת נראות כמעט זהות בסרטון, ועדיף להשתמש במקום שלהן לתמונה משנה אחרת שאין לה ייצוג.

אם עדיין נשארו הרבה תמונות טובות, אפשר לבחור סרטון ארוך יותר, או לפתוח פרויקט שני לתקופה מסוימת. למשל, סרטון אחד לכל החיים להקרנה באירוע, וסרטון קצר נפרד רק על שנות הילדות לקבוצת המשפחה. עדיף לבחור עכשיו ולא לדחוס הכל לסרטון אחד ארוך מדי, כי בסרטון של שש דקות כל תמונה מקבלת פחות תשומת לב מהקהל.

כמעט בכל משפחה יש חורים. התקופה שבין לפני הסמארטפונים לאחרי האלבומים, שנות הצבא, שנים שבהן אף אחד לא צילם. זה בסדר.

• בקשו מהמשפחה המורחבת. לדודים, לחברים ולשכנים יש לפעמים בדיוק את השנה שחסרה.
• חפשו תמונות מאירועים של אחרים: חתונות של בני דודים, טקסים בבית הספר, ימי הולדת של חברים.
• אם שנה מסוימת פשוט לא קיימת, דלגו עליה. המעבר בין שני הגילאים יהיה גדול יותר, וזה עדיין נראה טבעי.
• אם אין מספיק תמונות לאורך שרציתם, קצרו את הסרטון. דקה טובה עדיפה על שלוש דקות עם תמונות חלשות.

וכשחסרות תמונות ישנות, שווה לבדוק שוב את האלבומים בבית של ההורים או הסבים. הרבה פעמים התמונות קיימות, רק שאף אחד לא צילם אותן לטלפון. צילום של תמונה מודפסת לוקח כמה שניות, וכמעט תמיד טוב מספיק לסרטון.